כשמדברים על הצד העסקי של העניין, בגדול קיימים 2 סוגים של מימון המונים. הסוג הראשון הוא המוכר והוותיק יותר, הוא בעצם מעין מכירה מוקדמת של מוצר או שירות בפלטפורמה ייעודית.
הפלטפורמה (בד"כ אתר אינטרנט) מאפשרת לכל עסק (קיים או בהקמה) לפרסם קמפיין בו יוכל להציע את המוצרים או השירותים שלו, ולנסות לשכנע את הציבור להשקיע את כספו באותם שירותים או מוצרים. בהרבה מאוד מקרים, המוצר או השירות עדיין לא קיימים בשלב הקמפיין. למשל, סופר שכתב ספר ורוצה לגייס מספיק כסף כדי להוציאו לאור; או זמן שרוצה להקליט אלבום; או יזם שחשב על צידנית חדשנית ורוצה לגייס כסף כדי להפוך את הרעיון למוצר מוגמר. הנוהג הוא שהיזם מייצר עבור הקמפיין מספר מדרגות השקעה, כאשר תמורת כל סכום כסף, יספק ללקוח תשורה כלשהי. זה יכול להיות כל דבר החל ממכתב תודה, דרך פגישה עם היזם ועד המוצר עצמו במחיר מוזל לעומת המחיר שיהיה כאשר המוצר יהיה מוכן וישווק לציבור.
לרוב ישנם 2 מסלולים - במסלול אחד, כל סכום של כסף שיגויס במהלך תקופת הקמפיין יועבר ליזם. ואילו במסלול השני, "הכל או כלום", רק אם סכום הגיוס יעבור רף שנקבע מראש, היזם יקבל את הכסף. לכל מסלול יש את היתרונות והחסרונות שלו, גם מבחינה כספית, גם מבחינה שיווקית וכו'.
צריך להבין ולזכור 4 דברים חשובים:
1. החברה שמפעילה את הפלטפורמה גובה אחוז מסוים מכל סכום שמשולם ליזם כעמלה.
2. הכסף שמשולם ליזם נחשב מבחינה משפטית כהכנסה לכל דבר. יש לנכות מע"מ כדין, וגם מס הכנסה בהתאם לדרגות המס של היזם.
3. הבטחות צריך לקיים. אם היזם הבטיח תשורות הוא חייב לספק אותן, אחרת יהיה חשוף לתביעות מצד הלקוחות ששילמו. אפילו אם הוא הבטיח את המוצר העתידי, ומסיבות כאלה או אחרות לא עמד ביעד ולא סיפק את המוצר למי ששילם, ייתן ויהיה חשוף לתביעה.
4. קיימת אינפלציה של קמפיינים של מימון המונים. כדי לבלוט בשטח ולהשיג את הסכום המבוקש, צריך לעבוד נכון וחכם ולהשקיע בשיווק, בדיוק כמו בכל עסק.
הסוג השני והפחות מוכר של מימון המונים, הוא בעצם מבוסס הון ומהווה סוג של הנפקת מניות לציבור. גם כאן קיימת פלטפורמה שמאפשרת לחברות לפרסם קמפיינים, במסגרתם ינסו לשכנע את הציבור להשקיע בהן ולרכוש מניות שלהן. מדובר בתהליך שבאופן עקרוני דומה להנפקה בבורסה, אבל עם הבדלים משמעותיים שהופכים את העניין לקצת פחות יקר ומסוכן. קודם כל, רק גופים שקיבלו אישור מהרשות לניירות ערך, ונקראים "רכז הצעה", יכולים להוות פלטפורמה כזאת. הם מחויבים לעמוד בקריטריונים שנקבעו בחוק ובתקנות והרשות לניירות ערך מפקחת עליהם ועל התהליך. שנית, גם החברות שמפרסמות צריכות לעמוד בתנאים מסוימים שנקבעו בחוק ובתקנות, גם מבחינת כמות המניות המוצעת, גובה הגיוס האפשרי ועוד. במסלול זה, אין שום הבטחה של החברה להצליח ולכן הסיכון מבחינת המשקיע הוא גבוה, כמו בכל סטארטאפ. יחד עם זאת, צריך לנהוג בתבונה ובאחריות ולהשתמש בכספים שיגויסו לצורך שהובטח בקמפיין (למשל השקעה במחקר ופיתוח או שיווק בחו"ל וכדומה).
צריך לזכור ולהבין 4 דברים חשובים:
1. רק חברה בע"מ יכולה להשתתף בקמפיין כזה. זה לא הליך שמתאים לעוסק מורשה.
2. אמנם החברה לא תהפוך לחברה ציבורית לאחר התהליך, אבל היא כן תזכה לבעלי מניות חדשים, על כל המשתמע מכך. צריך לקחת זאת בחשבון.
3. הכספים שיושקעו בחברה הם כספי השקעה ולכן לא מהווים הכנסה של החברה ואינם מחויבים במס.
4. גם פה, החברה מתחרה עם חברות רבות מתחומים מגוונים. כדי לבלוט בשטח ולהשיג את הסכום המבוקש, צריך לעבוד נכון וחכם ולהשקיע בשיווק, בדיוק כמו בכל עסק.